ספרים

״לא יכולתי לרשום את זה בתיק ״ 

שירים מפנקסה של עובדת סוציאלית  

הוצאת פרדס 

להזמנת הספר 

לחץ כאן 

במשך למעלה מעשרים שנה הייתה אורית קלופשטוק עובדת סוציאלית למען משפחות במצוקה עמוקה ביותר, אוכלוסיות בסיכון רב תחומי, בלשכת רווחה.

השירים המטלטלים בספר הביכורים הבשל הזה משקפים את המשקע הרגשי הכואב שהותירו המפגשים ההם בנפשה של המטפלת, ומעניקים לקורא מפגש חי ומוחשי עם גלריית דמויות חבולה ומרתקת. 

יש חידוש נועז בהתעקשות להטיל אלומת אור על הפינות החשוכות והנשכחות הללו, שלעתים רחוקות זוכות לגילום פואטי.

התכנים המקוריים ושוברי הלב, המתבטאים בשפה מקורית ובסגנון ייחודי – מאופק וחשוף גם יחד – מתגבשים לקובץ אנושי מאוד, רווי חמלה ומחאה.

טל ניצן 

עורכת ההוצאה ״פרדס״ לי ממן-

מעבר לקובץ שירה בשל זהו מסמך אנושי מטלטל, במובן המקורי והאנטי-קלישאתי של הביטוי, שמזמן לקורא/ת בו מפגש חי ומוחשי מאוד עם גלריית דמויות חבולה ומרתקת, כזו המותירה משקע שוודאי יוותר שם זמן רב לאחר הקריאה.

איני מכירה דוגמאות מקבילות של פרויקט ספרותי דומה, העוסק מזווית שכזו ובאופן שכזה באתגרים היומיומיים שבהם נתקלת עובדת סוציאלית שפועלת ממש על קו האש - או על רחבת כיבוי האש, כפי הדימוי שבשיר.

תמר איש שלום מגישת המהדורה המרכזית חדשות 13-

ספר שירים מעניין ועוכר שלווה של אורית קלופשטוק 

שהיתה עו״סית עשרים שנה וכותבת על מטופלים, 

שליחות ומערכת רווחה מדולדלת ומוחלשת. 

להזמנת הספר 

לחץ כאן 

הודעה
23/10/20 
דוד גוטסמן בעלים הוצאת פרדס בראיון ל7 לילות: ״היה לנו אפילו מיני רב-מכר בתקופת הסגר: ׳לא יכולתי לרשום את זה בתיק׳ של אורית קלופשטוק.
אזלה מהדורה ראשונה!!! 
ב1/7/20 יצאה מהדורה שניה 
תודה למאות הרוכשים של המהדורה הראשונה !!! 

״את ספר השירים של עו״ס אורית קלופשטוק צריך לשלוח לכל חברי הכנסת, לכל השרים, לראש הממשלה, לממונה על השכר וגם ליו״ר ההסתדרות ויו״רי המעו״ף ועובדי המדינה. 

אלו שירי מחאה ויאוש. 

זעקות שיוצאות מן הלב ונכנסות אליו- 

חומר ההסברה הכי טוב שפגשתי מעודי. ״

צפרא דוויק , לשעבר יו״ר איגוד העובדים הסוציאליים בישראל

 

לעיתים נדירות אני נתקלת בספר בעל חשיבות. כלומר, שאני ממש יכולה להגיד שחשוב שיצא, שחשוב שיקראו. לעיתים עוד יותר נדירות, אני נתקלת בספר שהוא גם חשוב וגם חכם ומדוייק. כזה הוא הספר הזה. "לא יכולתי לרשום את זה בתיק". שירים מפנקסה של עובדת סוציאלית, שהיא גם משוררת נפלאה. אורית קלופשטוק.

איריס אליה כהן,  סופרת ומשוררת 

ספר שירים מטלטל...

רשמים עמוקים בנפשה של המטפלת נקבצו ובאו במילים ובשירה נוקבת. 

בשפה עשירה, במבט מפוכח ובלא מעט מחאה... 

טל ביסמוט, ״פנימה״ 

״אמרתי לעצמי שאקרא שיר או שניים ביום, אבל שיר אחד הפך לשניים, ושניים הפכו לארבעה, ולפני ששמתי לב, הגיעה השעה 2:00 לפנות בוקר.״

 רעות אסתר פנקוס, פרלמנט הספרים 

״כל שיר בספר הוא נגיעה שכזו, המתארת התרחשות בחייהם של פונות או פונים, כפי שחוותה אותה ונגעה בה קלופשטוק, העובדת סוציאלית שלהם.

זו עבודה סוציאלית של ידיים, של נוכחות... 

בליבם של השירים לא עומדת השיחה הטיפולית, כי אם מגע נפשי, ראייה, הרגשה - 

אלו כליה של העובדת הסוציאלית המוכנה להתייצב אל מול פוניה בנוכחות מלאה, בידיים חשופות ובעיניים פקוחות לרווחה.״

 ד״ר גיא פרל, אנליטיקאי יונגיאני, עובד סוציאלי ומשורר.
מלמד בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לאמנויות המילה.

״ההצצה הפואטית והנפלאה שאורית נותנת לעולמן של העובדים הסוציאליים היא קשה ויפה, היא צוהר חשוב כל כך לעולם עצום אבל מוחשך, והיא הופכת באמצעות השיר (!) כל איש ואישה לעולם ומלואו.

אבל היא לא שוכחת גם את עצמה, את העובדים והמטפלים, ומהר מאוד מקריאת ספר הביכורים שלה - ״לא יכולתי לרשום את זה בתיק״״ - הבנתי כמה המשא הזה כבד, חונק ושובר.״

שלומי חתוכה, משורר, פעיל חברתי ואיש תקשורת 

השירים לופתים...

ספר חשוב מאוד שעוד יעשה את שליחותו בעולם. 

אליעז כהן, משורר, עורך, פעיל חברתי

״אורית, לא ייאמן. דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.

קראתי את הספר והוא מאוד נגע בי- הכאב, השבר, הרצון לסייע ולהושיע, אוזלת היד, החמלה ״

אהרלה אדמנית, משורר, זוכה פרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם תשע״ח 

״את הרישומים הדקים הללו, השבריריים כל כך, שהיא מנסחת ברגישות אין קץ,

לא הייתה אורית קלופשטוק יכולה לרשום בתיק. את כל המילים שהבריות שותקות;

את כל התמונות שאחרים מבקשים להסתיר; את כל הקולות שיש הסותמים אוזניים לעומתם. את כל אלה מקבצת אורית קלופשטוק בספר זה..״

שולמית אורבך, משוררת, עורכת כתב העת ״יחידה״ 

״...ספר יחיד במינו. גילוי לב מרתק ומכמיר לב... בצמצם עדשת הנפש שלה היא חושפת ומסתירה. מאירה ומחשיכה. 

לפעמים השורות עצמן הן בעיטה בבטן ולפעמים השתיקות שבין השורות שוברות את הלב. לכל אדם יש שם. לכל אישה, לכל ילד, פעוט ותינוק...

הרבה הצלחה ובעז״ה שגם יקטוף לפחות פרס אחד ראוי, אם לא כמה.״

חגית מנדרובסקי , משוררת. 

״זה מטורף ומרגש, לחישה שהפכה לזעקה מהדהדת.״ 

רוני גלבפיש, סופרת ומנטורית כתיבה מגיבה בפייסבוק לספר

©   כל הזכויות שמורות לאורית קלופשטוק. אין להעתיק או לצלם ללא רשות בכתב 

  • Facebook

בקרו אותי בפייסבוק